1.1  Das Wort des HERRN, welches an Joel, den Sohn Petuels erging: 1.2  Höret das, ihr Ältesten, und merket auf, alle Bewohner des Landes: Ist je dergleichen zu euren Zeiten oder zu den Zeiten eurer Väter geschehen? 1.3  Erzählet davon euren Kindern und eure Kinder ihren Kindern und deren Kinder dem künftigen Geschlecht! 1.4  Was der Nager übriggelassen, das hat die Heuschrecke gefressen, und was die Heuschrecke übrigließ, das hat der Fresser verzehrt, und was der Fresser verschonte, das hat der Verwüster aufgefressen. 1.5  Wachet auf, ihr Trunkenen, und weinet und heulet, ihr Weintrinker alle, um den Most, daß er euch vom Munde weggenommen ist. 1.6  Denn ein Volk hat mein Land überzogen, das ist mächtig und ohne Zahl; es hat Zähne wie Löwenzähne und ein Gebiß wie eine Löwin. 1.7  Meinen Weinstock hat es verwüstet und meinen Feigenbaum kahlgefressen, sogar die Rinde hat es abgeschält und weggeworfen, weiß geworden sind seine Zweige. 1.8  Heule wie eine Jungfrau, die wegen des Bräutigams ihrer Jugend mit einem Sack umgürtet ist! 1.9  Speis und Trankopfer sind dem Hause des HERRN entzogen; es trauern die Priester, die Diener des HERRN. 1.10  Das Feld ist verheert; der Acker trauert, denn das Korn ist verwüstet, das Obst verdorrt, der Most vertrocknet, die Oliven sind verwelkt. 1.11  Enttäuscht sind die Bauern, es heulen die Winzer; wegen des Weizens und der Gerste, denn die Ernte ist verloren. 1.12  Der Weinstock ist verdorrt, der Feigenbaum verwelkt, Granaten, Palmen und Apfelbäume, ja, alle Bäume des Feldes sind verdorrt, und den Menschenkindern ist die Freude vergangen. 1.13  Umgürtet euch und klagt, ihr Priester! Heulet, ihr Diener des Altars! Geht einher und lieget in Säcken, ihr Diener meines Gottes! Denn Speis und Trankopfer sind dem Hause eures Gottes entzogen. 1.14  Heiligt ein Fasten, beruft eine allgemeine Versammlung, versammelt die Ältesten, alle Bewohner des Landes, zum Hause des HERRN, eures Gottes, und schreiet zum HERRN! 1.15  Ach, was für ein Tag! Ja, der Tag des HERRN ist nahe, er kommt wie eine Verwüstung vom Allmächtigen! 1.16  Ist nicht vor unsern Augen die Nahrung weggenommen worden, Freude und Frohlocken von dem Hause unsres Gottes? 1.17  Verdorrt sind die Samenkörner unter den Schollen, die Speicher stehen leer, die Scheunen zerfallen; ja, das Korn ist verwelkt! 1.18  O wie seufzt das Vieh, wie sind die Rinderherden verstört, weil sie keine Weide haben; auch die Schafherden gehen zugrunde! 1.19  Zu dir, o HERR, will ich rufen; denn das Feuer hat die Auen der Wüste verzehrt, und die Flamme hat alle Bäume versengt! 1.20  Auch die Tiere des Feldes lechzen nach dir, weil die Wasserbäche vertrocknet sind und das Feuer die Auen der Wüste verzehrt hat.

1.1  λόγος κυρίου ὃς ἐγενήθη πρὸς ιωηλ τὸν τοῦ βαθουηλ 1.2  ἀκούσατε δὴ ταῦτα οἱ πρεσβύτεροι καὶ ἐνωτίσασθε πάντες οἱ κατοικοῦντες τὴν γῆν εἰ γέγονεν τοιαῦτα ἐν ταῖς ἡμέραις ὑμῶν ἢ ἐν ταῖς ἡμέραις τῶν πατέρων ὑμῶν 1.3  ὑπὲρ αὐτῶν τοῖς τέκνοις ὑμῶν διηγήσασθε καὶ τὰ τέκνα ὑμῶν τοῖς τέκνοις αὐτῶν καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν εἰς γενεὰν ἑτέραν 1.4  τὰ κατάλοιπα τῆς κάμπης κατέφαγεν ἡ ἀκρίς καὶ τὰ κατάλοιπα τῆς ἀκρίδος κατέφαγεν ὁ βροῦχος καὶ τὰ κατάλοιπα τοῦ βρούχου κατέφαγεν ἡ ἐρυσίβη 1.5  ἐκνήψατε οἱ μεθύοντες ἐξ οἴνου αὐτῶν καὶ κλαύσατε θρηνήσατε πάντες οἱ πίνοντες οἶνον εἰς μέθην ὅτι ἐξῆρται ἐκ στόματος ὑμῶν εὐφροσύνη καὶ χαρά 1.6  ὅτι ἔθνος ἀνέβη ἐπὶ τὴν γῆν μου ἰσχυρὸν καὶ ἀναρίθμητον οἱ ὀδόντες αὐτοῦ ὀδόντες λέοντος καὶ αἱ μύλαι αὐτοῦ σκύμνου 1.7  ἔθετο τὴν ἄμπελόν μου εἰς ἀφανισμὸν καὶ τὰς συκᾶς μου εἰς συγκλασμόν ἐρευνῶν ἐξηρεύνησεν αὐτὴν καὶ ἔρριψεν ἐλεύκανεν κλήματα αὐτῆς 1.8  θρήνησον πρός με ὑπὲρ νύμφην περιεζωσμένην σάκκον ἐπὶ τὸν ἄνδρα αὐτῆς τὸν παρθενικόν 1.9  ἐξῆρται θυσία καὶ σπονδὴ ἐξ οἴκου κυρίου πενθεῖτε οἱ ἱερεῖς οἱ λειτουργοῦντες θυσιαστηρίῳ 1.10  ὅτι τεταλαιπώρηκεν τὰ πεδία πενθείτω ἡ γῆ ὅτι τεταλαιπώρηκεν σῖτος ἐξηράνθη οἶνος ὠλιγώθη ἔλαιον 1.11  ἐξηράνθησαν οἱ γεωργοί θρηνεῖτε κτήματα ὑπὲρ πυροῦ καὶ κριθῆς ὅτι ἀπόλωλεν τρυγητὸς ἐξ ἀγροῦ 1.12  ἡ ἄμπελος ἐξηράνθη καὶ αἱ συκαῖ ὠλιγώθησαν ῥόα καὶ φοῖνιξ καὶ μῆλον καὶ πάντα τὰ ξύλα τοῦ ἀγροῦ ἐξηράνθησαν ὅτι ᾔσχυναν χαρὰν οἱ υἱοὶ τῶν ἀνθρώπων 1.13  περιζώσασθε καὶ κόπτεσθε οἱ ἱερεῖς θρηνεῖτε οἱ λειτουργοῦντες θυσιαστηρίῳ εἰσέλθατε ὑπνώσατε ἐν σάκκοις λειτουργοῦντες θεῷ ὅτι ἀπέσχηκεν ἐξ οἴκου θεοῦ ὑμῶν θυσία καὶ σπονδή 1.14  ἁγιάσατε νηστείαν κηρύξατε θεραπείαν συναγάγετε πρεσβυτέρους πάντας κατοικοῦντας γῆν εἰς οἶκον θεοῦ ὑμῶν καὶ κεκράξατε πρὸς κύριον ἐκτενῶς 1.15  οἴμμοι οἴμμοι οἴμμοι εἰς ἡμέραν ὅτι ἐγγὺς ἡμέρα κυρίου καὶ ὡς ταλαιπωρία ἐκ ταλαιπωρίας ἥξει 1.16  κατέναντι τῶν ὀφθαλμῶν ὑμῶν βρώματα ἐξωλεθρεύθη ἐξ οἴκου θεοῦ ὑμῶν εὐφροσύνη καὶ χαρά 1.17  ἐσκίρτησαν δαμάλεις ἐπὶ ταῖς φάτναις αὐτῶν ἠφανίσθησαν θησαυροί κατεσκάφησαν ληνοί ὅτι ἐξηράνθη σῖτος 1.18  τί ἀποθήσομεν ἑαυτοῖς ἔκλαυσαν βουκόλια βοῶν ὅτι οὐχ ὑπῆρχεν νομὴ αὐτοῖς καὶ τὰ ποίμνια τῶν προβάτων ἠφανίσθησαν 1.19  πρὸς σέ κύριε βοήσομαι ὅτι πῦρ ἀνήλωσεν τὰ ὡραῖα τῆς ἐρήμου καὶ φλὸξ ἀνῆψεν πάντα τὰ ξύλα τοῦ ἀγροῦ 1.20  καὶ τὰ κτήνη τοῦ πεδίου ἀνέβλεψαν πρὸς σέ ὅτι ἐξηράνθησαν ἀφέσεις ὑδάτων καὶ πῦρ κατέφαγεν τὰ ὡραῖα τῆς ἐρήμου

1.1  logos kyrioy os egenehtheh pros iohehl ton toy bathoyehl 1.2  akoysate deh tayta oi presbyteroi kai enohtisasthe pantes oi katoikoyntes tehn gehn ei gegonen toiayta en tais ehmerais ymohn eh en tais ehmerais tohn paterohn ymohn 1.3  yper aytohn tois teknois ymohn diehgehsasthe kai ta tekna ymohn tois teknois aytohn kai ta tekna aytohn eis genean eteran 1.4  ta kataloipa tehs kampehs katephagen eh akris kai ta kataloipa tehs akridos katephagen o broychos kai ta kataloipa toy broychoy katephagen eh erysibeh 1.5  eknehpsate oi methyontes ex oinoy aytohn kai klaysate threhnehsate pantes oi pinontes oinon eis methehn oti exehrtai ek stomatos ymohn eyphrosyneh kai chara 1.6  oti ethnos anebeh epi tehn gehn moy ischyron kai anarithmehton oi odontes aytoy odontes leontos kai ai mylai aytoy skymnoy 1.7  etheto tehn ampelon moy eis aphanismon kai tas sykas moy eis sygklasmon ereynohn exehreynehsen aytehn kai erripsen eleykanen klehmata aytehs 1.8  threhnehson pros me yper nymphehn periezohsmenehn sakkon epi ton andra aytehs ton parthenikon 1.9  exehrtai thysia kai spondeh ex oikoy kyrioy pentheite oi iereis oi leitoyrgoyntes thysiastehrioh 1.10  oti tetalaipohrehken ta pedia pentheitoh eh geh oti tetalaipohrehken sitos exehrantheh oinos ohligohtheh elaion 1.11  exehranthehsan oi geohrgoi threhneite ktehmata yper pyroy kai krithehs oti apolohlen trygehtos ex agroy 1.12  eh ampelos exehrantheh kai ai sykai ohligohthehsan roa kai phoinix kai mehlon kai panta ta xyla toy agroy exehranthehsan oti ehschynan charan oi yioi tohn anthrohpohn 1.13  perizohsasthe kai koptesthe oi iereis threhneite oi leitoyrgoyntes thysiastehrioh eiselthate ypnohsate en sakkois leitoyrgoyntes theoh oti apeschehken ex oikoy theoy ymohn thysia kai spondeh 1.14  agiasate nehsteian kehryxate therapeian synagagete presbyteroys pantas katoikoyntas gehn eis oikon theoy ymohn kai kekraxate pros kyrion ektenohs 1.15  oimmoi oimmoi oimmoi eis ehmeran oti eggys ehmera kyrioy kai ohs talaipohria ek talaipohrias ehxei 1.16  katenanti tohn ophthalmohn ymohn brohmata exohlethreytheh ex oikoy theoy ymohn eyphrosyneh kai chara 1.17  eskirtehsan damaleis epi tais phatnais aytohn ehphanisthehsan thehsayroi kateskaphehsan lehnoi oti exehrantheh sitos 1.18  ti apothehsomen eaytois eklaysan boykolia boohn oti oych ypehrchen nomeh aytois kai ta poimnia tohn probatohn ehphanisthehsan 1.19  pros se kyrie boehsomai oti pyr anehlohsen ta ohraia tehs erehmoy kai phlox anehpsen panta ta xyla toy agroy 1.20  kai ta ktehneh toy pedioy aneblepsan pros se oti exehranthehsan apheseis ydatohn kai pyr katephagen ta ohraia tehs erehmoy

1.1  דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יֹואֵל בֶּן־פְּתוּאֵל׃ 1.2  שִׁמְעוּ־זֹאת הַזְּקֵנִים וְהַאֲזִינוּ כֹּל יֹושְׁבֵי הָאָרֶץ הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם׃ 1.3  עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ וּבְנֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וּבְנֵיהֶם לְדֹור אַחֵר׃ 1.4  יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל׃ 1.5  הָקִיצוּ שִׁכֹּורִים וּבְכוּ וְהֵילִלוּ כָּל־שֹׁתֵי יָיִן עַל־עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם׃ 1.6  כִּי־גֹוי עָלָה עַל־אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעֹות לָבִיא לֹו׃ 1.7  שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה חָשֹׂף חֲשָׂפָהּ וְהִשְׁלִיךְ הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ׃ 1.8  אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת־שַׂק עַל־בַּעַל נְעוּרֶיהָ׃ 1.9  הָכְרַת מִנְחָה וָנֶסֶךְ מִבֵּית יְהוָה אָבְלוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְהוָה׃ 1.10  שֻׁדַּד שָׂדֶה אָבְלָה אֲדָמָה כִּי שֻׁדַּד דָּגָן הֹובִישׁ תִּירֹושׁ אֻמְלַל יִצְהָר׃ 1.11  הֹבִישׁוּ אִכָּרִים הֵילִילוּ כֹּרְמִים עַל־חִטָּה וְעַל־שְׂעֹרָה כִּי אָבַד קְצִיר שָׂדֶה׃ 1.12  הַגֶּפֶן הֹובִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה רִמֹּון גַּם־תָּמָר וְתַפּוּחַ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כִּי־הֹבִישׁ שָׂשֹׂון מִן־בְּנֵי אָדָם׃ ס 1.13  חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ׃ 1.14  קַדְּשׁוּ־צֹום קִרְאוּ עֲצָרָה אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְזַעֲקוּ אֶל־יְהוָה׃ 1.15  אֲהָהּ לַיֹּום כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה וּכְשֹׁד מִשַׁדַּי יָבֹוא׃ 1.16  הֲלֹוא נֶגֶד עֵינֵינוּ אֹכֶל נִכְרָת מִבֵּית אֱלֹהֵינוּ שִׂמְחָה וָגִיל׃ 1.17  עָבְשׁוּ פְרֻדֹות תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם נָשַׁמּוּ אֹצָרֹות נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרֹות כִּי הֹבִישׁ דָּגָן׃ 1.18  מַה־נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר כִּי אֵין מִרְעֶה לָהֶם גַּם־עֶדְרֵי הַצֹּאן נֶאְשָׁמוּ׃ 1.19  אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא כִּי אֵשׁ אָכְלָה נְאֹות מִדְבָּר וְלֶהָבָה לִהֲטָה כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה׃ 1.20  גַּם־בַּהֲמֹות שָׂדֶה תַּעֲרֹוג אֵלֶיךָ כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם וְאֵשׁ אָכְלָה נְאֹות הַמִּדְבָּר׃ פ

1.1  dbar-jHwaaH Aaxxaer HaajaaH Aael-jowAel baen-ptwAel׃ 1.2  xximOw-zoAt Hazqenijm wHaAazijnw kol jowxxbej HaaAaaraec HaeHaajtaaH zoAt bijmejkaem wAim bijmej Aabotejkaem׃ 1.3  OaalaejHaa libnejkaem saperw wbnejkaem libnejHaem wbnejHaem ldowr Aaher׃ 1.4  jaetaer Hagaazaam Aaakal HaaAarbaeH wjaetaer HaaAarbaeH Aaakal Hajaalaeq wjaetaer Hajaelaeq Aaakal Haehaasijl׃ 1.5  Haaqijcw xxikowrijm wbkw wHejlilw kaal-xxotej jaajin Oal-Oaasijs kij nikrat mipijkaem׃ 1.6  kij-gowj OaalaaH Oal-Aarcij Oaacwm wAejn mispaar xxinaajw xxinej AarjeH wmtalOowt laabijA low׃ 1.7  xaam gapnij lxxamaaH wtAenaatij liqcaapaaH haaxop haxaapaaH wHixxlijk Hilbijnw xaarijgaejHaa׃ 1.8  Aaelij kibtwlaaH hagurat-xaq Oal-baOal nOwraejHaa׃ 1.9  Haakrat minhaaH waanaesaek mibejt jHwaaH Aaablw HakoHanijm mxxaartej jHwaaH׃ 1.10  xxudad xaadaeH AaablaaH AadaamaaH kij xxudad daagaan Howbijxx tijrowxx Aumlal jicHaar׃ 1.11  Hobijxxw Aikaarijm Hejlijlw kormijm Oal-hiTaaH wOal-xOoraaH kij Aaabad qcijr xaadaeH׃ 1.12  Hagaepaen HowbijxxaaH wHatAenaaH AumlaalaaH rimown gam-taamaar wtapwha kaal-Oacej HaxaadaeH jaabexxw kij-Hobijxx xaaxown min-bnej Aaadaam׃ s 1.13  higrw wsipdw HakoHanijm Hejlijlw mxxaartej mizbeha boAw lijnw baxaqijm mxxaartej AaeloHaaj kij nimnaO mibejt AaeloHejkaem minhaaH waanaasaek׃ 1.14  qadxxw-cowm qirAw OacaaraaH Aispw zqenijm kol joxxbej HaaAaaraec bejt jHwaaH AaeloHejkaem wzaOaqw Aael-jHwaaH׃ 1.15  AaHaaH lajowm kij qaarowb jowm jHwaaH wkxxod mixxadaj jaabowA׃ 1.16  HalowA naegaed Oejnejnw Aokael nikraat mibejt AaeloHejnw ximhaaH waagijl׃ 1.17  Oaabxxw prudowt tahat maegrpotejHaem naaxxamw Aocaarowt naeHaersw mamgurowt kij Hobijxx daagaan׃ 1.18  maH-naeAaenhaaH bHemaaH naabokw Oaedrej baaqaar kij Aejn mirOaeH laaHaem gam-Oaedrej HacoAn naeAxxaamw׃ 1.19  Aelaejkaa jHwaaH AaeqraaA kij Aexx AaaklaaH nAowt midbaar wlaeHaabaaH liHaTaaH kaal-Oacej HaxaadaeH׃ 1.20  gam-baHamowt xaadaeH taOarowg Aelaejkaa kij jaabxxw Aapijqej maajim wAexx AaaklaaH nAowt Hamidbaar׃ p

1.1  דבר־יהוה אשר היה אל־יואל בן־פתואל׃ 1.2  שמעו־זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃ 1.3  עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃ 1.4  יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃ 1.5  הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם׃ 1.6  כי־גוי עלה על־ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃ 1.7  שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃ 1.8  אלי כבתולה חגרת־שק על־בעל נעוריה׃ 1.9  הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃ 1.10  שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃ 1.11  הבישו אכרים הילילו כרמים על־חטה ועל־שערה כי אבד קציר שדה׃ 1.12  הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם־תמר ותפוח כל־עצי השדה יבשו כי־הביש ששון מן־בני אדם׃ ס 1.13  חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃ 1.14  קדשו־צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל־יהוה׃ 1.15  אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃ 1.16  הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃ 1.17  עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃ 1.18  מה־נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם־עדרי הצאן נאשמו׃ 1.19  אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל־עצי השדה׃ 1.20  גם־בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃ פ

1.1  dbr-jHwH Axr HjH Al-jwAl bn-ptwAl׃ 1.2  xmOw-zAt Hzqnjm wHAzjnw kl jwxbj HArc HHjtH zAt bjmjkm wAm bjmj Abtjkm׃ 1.3  OljH lbnjkm sprw wbnjkm lbnjHm wbnjHm ldwr Ahr׃ 1.4  jtr Hgzm Akl HArbH wjtr HArbH Akl Hjlq wjtr Hjlq Akl Hhsjl׃ 1.5  Hqjcw xkwrjm wbkw wHjllw kl-xtj jjn Ol-Osjs kj nkrt mpjkm׃ 1.6  kj-gwj OlH Ol-Arcj Ocwm wAjn mspr xnjw xnj ArjH wmtlOwt lbjA lw׃ 1.7  xm gpnj lxmH wtAntj lqcpH hxp hxpH wHxljk Hlbjnw xrjgjH׃ 1.8  Alj kbtwlH hgrt-xq Ol-bOl nOwrjH׃ 1.9  Hkrt mnhH wnsk mbjt jHwH Ablw HkHnjm mxrtj jHwH׃ 1.10  xdd xdH AblH AdmH kj xdd dgn Hwbjx tjrwx Amll jcHr׃ 1.11  Hbjxw Akrjm Hjljlw krmjm Ol-hTH wOl-xOrH kj Abd qcjr xdH׃ 1.12  Hgpn HwbjxH wHtAnH AmllH rmwn gm-tmr wtpwh kl-Ocj HxdH jbxw kj-Hbjx xxwn mn-bnj Adm׃ s 1.13  hgrw wspdw HkHnjm Hjljlw mxrtj mzbh bAw ljnw bxqjm mxrtj AlHj kj nmnO mbjt AlHjkm mnhH wnsk׃ 1.14  qdxw-cwm qrAw OcrH Aspw zqnjm kl jxbj HArc bjt jHwH AlHjkm wzOqw Al-jHwH׃ 1.15  AHH ljwm kj qrwb jwm jHwH wkxd mxdj jbwA׃ 1.16  HlwA ngd Ojnjnw Akl nkrt mbjt AlHjnw xmhH wgjl׃ 1.17  Obxw prdwt tht mgrptjHm nxmw Acrwt nHrsw mmgrwt kj Hbjx dgn׃ 1.18  mH-nAnhH bHmH nbkw Odrj bqr kj Ajn mrOH lHm gm-Odrj HcAn nAxmw׃ 1.19  Aljk jHwH AqrA kj Ax AklH nAwt mdbr wlHbH lHTH kl-Ocj HxdH׃ 1.20  gm-bHmwt xdH tOrwg Aljk kj jbxw Apjqj mjm wAx AklH nAwt Hmdbr׃ p

1.1  Verbum Domini, quod factum est ad loel filium Phatuel. 1.2  Audite hoc, senes, et auribus percipite, omnes habitatores terrae, si factum est istud in diebus vestris aut in diebus patrum vestrorum. 1.3  Super hoc filiis vestris narrate, et filii vestri filiis suis, et filii eorum generationi alterae. 1.4  Residuum erucae comedit locusta, et residuum locustae comedit bruchus, et residuum bruchi comedit gryllus. 1.5  Expergiscimini, ebrii, et flete, et ululate, omnes, qui bibitis vinum, propter mustum, quoniam periit ab ore vestro. 1.6  Gens enim ascendit super terram meam fortis et innumerabilis; dentes eius ut dentes leonis, et molares leaenae sunt ei. 1.7  Posuit vineam meam in desertum et ficum meam in lignum confractum; nudans spoliavit eam et proiecit, albi facti sunt rami eius. 1.8  Plange, quasi virgo accincta sacco super virum pubertatis suae. 1.9  Periit oblatio et libatio de domo Domini; luxerunt sacerdotes ministri Domini. 1.10  Depopulata est regio; luxit humus, quoniam devastatum est triticum, defecit mustum, elanguit oleum. 1.11  Confundemini, agricolae, ululate, vinitores, super frumento et hordeo, quia periit messis agri. 1.12  Vinea exaruit, et ficus elanguit, malogranatum et palma et malum et omnia ligna agri aruerunt, quia evanuit gaudium a filiis hominum. 1.13  Accingite vos et plangite, sacerdotes; ululate, ministri altaris. Ingredimini, cubate in sacco, ministri Dei mei, quoniam interiit de domo Dei vestri oblatio et libatio. 1.14  Sanctificate ieiunium, vocate coetum, congregate senes, omnes habitatores terrae in domum Dei vestri, et clamate ad Dominum: 1.15  “ Heu diei! Quia prope est dies Domini, et quasi vastitas a potente veniet. 1.16  Numquid non coram oculis vestris alimenta perierunt, de domo Dei nostri laetitia et exsultatio?”. 1.17  Computruerunt semina subtus glebas suas, demolita sunt horrea, dissipatae sunt apothecae, eo quod exaruit triticum. 1.18  Quid ingemuit animal, perterrita sunt armenta boum, quia non est pascua eis? Sed et greges pecorum disperierunt. 1.19  Ad te, Domine, clamo, quia ignis comedit pascua deserti, et flamma succendit omnia ligna agri. 1.20  Sed et bestiae agri suspirant ad te, quoniam exsiccati sunt fontes aquarum, et ignis devoravit pascua deserti.

2.1  Stoßt in die Posaune zu Zion und blaset Lärm auf meinem heiligen Berge, daß alle Bewohner des Landes erzittern; denn der Tag des HERRN kommt, er ist nahe, 2.2  ein finsterer und dunkler Tag, ein bewölkter und neblichter Tag. Wie Morgenrot breitet sich über die Berge aus ein großes, mächtiges Volk, desgleichen von Ewigkeit her nicht gewesen ist und auch in künftigen Zeiten nicht mehr sein wird. 2.3  Fressendes Feuer geht vor ihm her und hinter ihm her eine lodernde Flamme: ist das Land wie der Garten Eden vor ihm gewesen, hinter ihm ist es eine öde Wüste; und man kann ihm nicht entrinnen! 2.4  Wie Rosse sehen sie aus, und wie Reiter rennen sie. 2.5  Wie rasselnde Kriegswagen kommen sie über die Berge her, wie eine Feuerflamme, welche prasselnd das Stroh verzehrt, gleich einem mächtigen Heer, das zum Kampf gerüstet ist. 2.6  Vor ihm erzittern die Völker, alle Angesichter verfärben sich. 2.7  Wie Helden laufen sie, wie Krieger ersteigen sie die Mauer, jeder geht seines Weges, und keiner kreuzt des andern Pfad. 2.8  Keiner drängt den andern, jeder geht seine eigene Bahn; zwischen die Lanzen stürzen sie sich und lassen sich nicht aufhalten. 2.9  Sie laufen in die Stadt, rennen auf der Mauer, erklimmen die Häuser, steigen wie Diebe zum Fenster hinein. 2.10  Vor ihnen erbebt die Erde, der Himmel zittert, Sonne und Mond kleiden sich in Trauer, und die Sterne verlieren ihren Schein. 2.11  Und der HERR läßt seine Stimme hören vor seinem Kriegsvolk her; denn sehr groß ist sein Heerlager und gewaltig sind, die seinen Befehl vollstrecken. Ja, groß ist der Tag des HERRN und sehr schrecklich; wer kann ihn ertragen? 2.12  Doch auch jetzt noch, spricht der HERR, kehret euch zu mir von ganzem Herzen mit Fasten, mit Weinen, mit Klagen! 2.13  Zerreißet eure Herzen und nicht eure Kleider und kehret zurück zu dem HERRN, eurem Gott; denn er ist gnädig und barmherzig, langmütig und von großer Gnade und läßt sich des Übels gereuen. 2.14  Wer weiß, ob es ihn nicht wieder reuen, und ob er nicht einen Segen zurücklassen wird, Speis und Trankopfer für den HERRN, euren Gott? 2.15  Stoßt in die Posaune zu Zion, heiligt ein Fasten, beruft eine allgemeine Versammlung! 2.16  Versammelt das Volk, heiligt die Gemeinde, bringt die Ältesten herbei, versammelt die Kindlein und die Säuglinge; der Bräutigam gehe aus seiner Kammer und die Braut aus ihrem Gemach! 2.17  Zwischen der Halle und dem Altar sollen die Priester, des HERRN Diener, weinen und sagen: HERR, habe Mitleid mit deinem Volk und gib dein Erbteil nicht der Beschimpfung preis, daß die Heiden über sie spotten! Warum soll man unter den Völkern sagen: Wo ist nun ihr Gott? 2.18  Da eiferte der HERR für sein Land und hatte Mitleid mit seinem Volk. 2.19  Und der HERR antwortete und sprach zu seinem Volk: Siehe, ich sende euch Korn, Most und Öl, daß ihr davon satt werden sollt, und ich will euch nicht mehr der Beschimpfung unter den Heiden preisgeben; 2.20  sondern ich will den von Norden Kommenden ferne von euch treiben und ihn verstoßen in ein dürres und wüstes Land, seinen Vortrab ins östliche Meer und seine Nachhut ins westliche Meer, und sein Gestank soll aufsteigen und sein Modergeruch sich erheben; denn er hat großgetan! 2.21  Fürchte dich nicht, o Land, sondern frohlocke und freue dich; denn der HERR hat Großes getan! 2.22  Fürchtet euch nicht, ihr Tiere des Feldes; denn die Auen der Wüste sollen grünen, und die Bäume sollen ihre Früchte tragen, der Weinstock und der Feigenbaum, so viel sie nur können. 2.23  Und ihr Kinder Zions, frohlocket und freuet euch über den HERRN, euren Gott; denn er hat euch den Frühregen in rechtem Maß gegeben und Regengüsse, Frühregen und Spätregen, am ersten Tage zugesandt. 2.24  Und es sollen die Tennen voll Korn werden und die Keltern von Most und Öl überfließen. 2.25  Also will ich euch die Jahre wiedererstatten, deren Ertrag der Nager, die Heuschrecke, der Fresser und der Verwüster verzehrt haben, mein großes Kriegsheer, welches ich gegen euch gesandt habe; 2.26  und ihr sollt genug zu essen haben und satt werden und den Namen des HERRN, eures Gottes, loben, der wunderbar an euch gehandelt hat, und mein Volk soll nicht zuschanden werden ewiglich! 2.27  Und ihr sollt erfahren, daß ich in Israels Mitte bin und daß ich, der HERR, euer Gott bin und keiner sonst; und mein Volk soll nimmermehr zuschanden werden! 2.28  (H3-1) Und nach diesem wird es geschehen, daß ich meinen Geist ausgieße über alles Fleisch; und eure Söhne und eure Töchter werden weissagen, eure Ältesten werden Träume haben, eure Jünglinge werden Gesichte sehen; 2.29  (H3-2) und auch über die Knechte und über die Mägde will ich in jenen Tagen meinen Geist ausgießen; 2.30  (H3-3) und ich werde Zeichen geben am Himmel und auf Erden: Blut und Feuer und Rauchsäulen; 2.31  (H3-4) die Sonne soll verwandelt werden in Finsternis und der Mond in Blut, ehe denn da kommt der große und schreckliche Tag des HERRN. 2.32  (H3-5) Es soll aber geschehen, daß ein jeder, der den Namen des HERRN anruft, gerettet wird; denn auf dem Berge Zion und zu Jerusalem wird eine Zuflucht sein, wie der HERR versprochen hat, und bei den Übriggebliebenen, die der HERR beruft.

2.1  σαλπίσατε σάλπιγγι ἐν σιων κηρύξατε ἐν ὄρει ἁγίῳ μου καὶ συγχυθήτωσαν πάντες οἱ κατοικοῦντες τὴν γῆν διότι πάρεστιν ἡμέρα κυρίου ὅτι ἐγγύς 2.2  ἡμέρα σκότους καὶ γνόφου ἡμέρα νεφέλης καὶ ὁμίχλης ὡς ὄρθρος χυθήσεται ἐπὶ τὰ ὄρη λαὸς πολὺς καὶ ἰσχυρός ὅμοιος αὐτῷ οὐ γέγονεν ἀπὸ τοῦ αἰῶνος καὶ μετ' αὐτὸν οὐ προστεθήσεται ἕως ἐτῶν εἰς γενεὰς γενεῶν 2.3  τὰ ἔμπροσθεν αὐτοῦ πῦρ ἀναλίσκον καὶ τὰ ὀπίσω αὐτοῦ ἀναπτομένη φλόξ ὡς παράδεισος τρυφῆς ἡ γῆ πρὸ προσώπου αὐτοῦ καὶ τὰ ὄπισθεν αὐτοῦ πεδίον ἀφανισμοῦ καὶ ἀνασῳζόμενος οὐκ ἔσται αὐτῷ 2.4  ὡς ὅρασις ἵππων ἡ ὄψις αὐτῶν καὶ ὡς ἱππεῖς οὕτως καταδιώξονται 2.5  ὡς φωνὴ ἁρμάτων ἐπὶ τὰς κορυφὰς τῶν ὀρέων ἐξαλοῦνται καὶ ὡς φωνὴ φλογὸς πυρὸς κατεσθιούσης καλάμην καὶ ὡς λαὸς πολὺς καὶ ἰσχυρὸς παρατασσόμενος εἰς πόλεμον 2.6  ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ συντριβήσονται λαοί πᾶν πρόσωπον ὡς πρόσκαυμα χύτρας 2.7  ὡς μαχηταὶ δραμοῦνται καὶ ὡς ἄνδρες πολεμισταὶ ἀναβήσονται ἐπὶ τὰ τείχη καὶ ἕκαστος ἐν τῇ ὁδῷ αὐτοῦ πορεύσεται καὶ οὐ μὴ ἐκκλίνωσιν τὰς τρίβους αὐτῶν 2.8  καὶ ἕκαστος ἀπὸ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ οὐκ ἀφέξεται καταβαρυνόμενοι ἐν τοῖς ὅπλοις αὐτῶν πορεύσονται καὶ ἐν τοῖς βέλεσιν αὐτῶν πεσοῦνται καὶ οὐ μὴ συντελεσθῶσιν 2.9  τῆς πόλεως ἐπιλήμψονται καὶ ἐπὶ τῶν τειχέων δραμοῦνται καὶ ἐπὶ τὰς οἰκίας ἀναβήσονται καὶ διὰ θυρίδων εἰσελεύσονται ὡς κλέπται 2.10  πρὸ προσώπου αὐτῶν συγχυθήσεται ἡ γῆ καὶ σεισθήσεται ὁ οὐρανός ὁ ἥλιος καὶ ἡ σελήνη συσκοτάσουσιν καὶ τὰ ἄστρα δύσουσιν τὸ φέγγος αὐτῶν 2.11  καὶ κύριος δώσει φωνὴν αὐτοῦ πρὸ προσώπου δυνάμεως αὐτοῦ ὅτι πολλή ἐστιν σφόδρα ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ ὅτι ἰσχυρὰ ἔργα λόγων αὐτοῦ διότι μεγάλη ἡ ἡμέρα τοῦ κυρίου μεγάλη καὶ ἐπιφανὴς σφόδρα καὶ τίς ἔσται ἱκανὸς αὐτῇ 2.12  καὶ νῦν λέγει κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐπιστράφητε πρός με ἐξ ὅλης τῆς καρδίας ὑμῶν καὶ ἐν νηστείᾳ καὶ ἐν κλαυθμῷ καὶ ἐν κοπετῷ 2.13  καὶ διαρρήξατε τὰς καρδίας ὑμῶν καὶ μὴ τὰ ἱμάτια ὑμῶν καὶ ἐπιστράφητε πρὸς κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν ὅτι ἐλεήμων καὶ οἰκτίρμων ἐστίν μακρόθυμος καὶ πολυέλεος καὶ μετανοῶν ἐπὶ ταῖς κακίαις 2.14  τίς οἶδεν εἰ ἐπιστρέψει καὶ μετανοήσει καὶ ὑπολείψεται ὀπίσω αὐτοῦ εὐλογίαν θυσίαν καὶ σπονδὴν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν 2.15  σαλπίσατε σάλπιγγι ἐν σιων ἁγιάσατε νηστείαν κηρύξατε θεραπείαν 2.16  συναγάγετε λαόν ἁγιάσατε ἐκκλησίαν ἐκλέξασθε πρεσβυτέρους συναγάγετε νήπια θηλάζοντα μαστούς ἐξελθάτω νυμφίος ἐκ τοῦ κοιτῶνος αὐτοῦ καὶ νύμφη ἐκ τοῦ παστοῦ αὐτῆς 2.17  ἀνὰ μέσον τῆς κρηπῖδος τοῦ θυσιαστηρίου κλαύσονται οἱ ἱερεῖς οἱ λειτουργοῦντες κυρίῳ καὶ ἐροῦσιν φεῖσαι κύριε τοῦ λαοῦ σου καὶ μὴ δῷς τὴν κληρονομίαν σου εἰς ὄνειδος τοῦ κατάρξαι αὐτῶν ἔθνη ὅπως μὴ εἴπωσιν ἐν τοῖς ἔθνεσιν ποῦ ἐστιν ὁ θεὸς αὐτῶν 2.18  καὶ ἐζήλωσεν κύριος τὴν γῆν αὐτοῦ καὶ ἐφείσατο τοῦ λαοῦ αὐτοῦ 2.19  καὶ ἀπεκρίθη κύριος καὶ εἶπεν τῷ λαῷ αὐτοῦ ἰδοὺ ἐγὼ ἐξαποστέλλω ὑμῖν τὸν σῖτον καὶ τὸν οἶνον καὶ τὸ ἔλαιον καὶ ἐμπλησθήσεσθε αὐτῶν καὶ οὐ δώσω ὑμᾶς οὐκέτι εἰς ὀνειδισμὸν ἐν τοῖς ἔθνεσι 2.20  καὶ τὸν ἀπὸ βορρᾶ ἐκδιώξω ἀφ' ὑμῶν καὶ ἐξώσω αὐτὸν εἰς γῆν ἄνυδρον καὶ ἀφανιῶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ εἰς τὴν θάλασσαν τὴν πρώτην καὶ τὰ ὀπίσω αὐτοῦ εἰς τὴν θάλασσαν τὴν ἐσχάτην καὶ ἀναβήσεται ἡ σαπρία αὐτοῦ καὶ ἀναβήσεται ὁ βρόμος αὐτοῦ ὅτι ἐμεγάλυνεν τὰ ἔργα αὐτοῦ 2.21  θάρσει γῆ χαῖρε καὶ εὐφραίνου ὅτι ἐμεγάλυνεν κύριος τοῦ ποιῆσαι 2.22  θαρσεῖτε κτήνη τοῦ πεδίου ὅτι βεβλάστηκεν πεδία τῆς ἐρήμου ὅτι ξύλον ἤνεγκεν τὸν καρπὸν αὐτοῦ ἄμπελος καὶ συκῆ ἔδωκαν τὴν ἰσχὺν αὐτῶν 2.23  καὶ τὰ τέκνα σιων χαίρετε καὶ εὐφραίνεσθε ἐπὶ τῷ κυρίῳ θεῷ ὑμῶν διότι ἔδωκεν ὑμῖν τὰ βρώματα εἰς δικαιοσύνην καὶ βρέξει ὑμῖν ὑετὸν πρόιμον καὶ ὄψιμον καθὼς ἔμπροσθεν 2.24  καὶ πλησθήσονται αἱ ἅλωνες σίτου καὶ ὑπερεκχυθήσονται αἱ ληνοὶ οἴνου καὶ ἐλαίου 2.25  καὶ ἀνταποδώσω ὑμῖν ἀντὶ τῶν ἐτῶν ὧν κατέφαγεν ἡ ἀκρὶς καὶ ὁ βροῦχος καὶ ἡ ἐρυσίβη καὶ ἡ κάμπη ἡ δύναμίς μου ἡ μεγάλη ἣν ἐξαπέστειλα εἰς ὑμᾶς 2.26  καὶ φάγεσθε ἐσθίοντες καὶ ἐμπλησθήσεσθε καὶ αἰνέσετε τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἃ ἐποίησεν μεθ' ὑμῶν εἰς θαυμάσια καὶ οὐ μὴ καταισχυνθῇ ὁ λαός μου εἰς τὸν αἰῶνα 2.27  καὶ ἐπιγνώσεσθε ὅτι ἐν μέσῳ τοῦ ισραηλ ἐγώ εἰμι καὶ ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν καὶ οὐκ ἔστιν ἔτι πλὴν ἐμοῦ καὶ οὐ μὴ καταισχυνθῶσιν οὐκέτι πᾶς ὁ λαός μου εἰς τὸν αἰῶνα 2.28  καὶ ἔσται μετὰ ταῦτα καὶ ἐκχεῶ ἀπὸ τοῦ πνεύματός μου ἐπὶ πᾶσαν σάρκα καὶ προφητεύσουσιν οἱ υἱοὶ ὑμῶν καὶ αἱ θυγατέρες ὑμῶν καὶ οἱ πρεσβύτεροι ὑμῶν ἐνύπνια ἐνυπνιασθήσονται καὶ οἱ νεανίσκοι ὑμῶν ὁράσεις ὄψονται 2.29  καὶ ἐπὶ τοὺς δούλους καὶ ἐπὶ τὰς δούλας ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἐκχεῶ ἀπὸ τοῦ πνεύματός μου 2.30  καὶ δώσω τέρατα ἐν τῷ οὐρανῷ καὶ ἐπὶ τῆς γῆς αἷμα καὶ πῦρ καὶ ἀτμίδα καπνοῦ 2.31  ὁ ἥλιος μεταστραφήσεται εἰς σκότος καὶ ἡ σελήνη εἰς αἷμα πρὶν ἐλθεῖν ἡμέραν κυρίου τὴν μεγάλην καὶ ἐπιφανῆ 2.32  καὶ ἔσται πᾶς ὃς ἂν ἐπικαλέσηται τὸ ὄνομα κυρίου σωθήσεται ὅτι ἐν τῷ ὄρει σιων καὶ ἐν ιερουσαλημ ἔσται ἀνασῳζόμενος καθότι εἶπεν κύριος καὶ εὐαγγελιζόμενοι οὓς κύριος προσκέκληται

2.1  salpisate salpiggi en siohn kehryxate en orei agioh moy kai sygchythehtohsan pantes oi katoikoyntes tehn gehn dioti parestin ehmera kyrioy oti eggys 2.2  ehmera skotoys kai gnophoy ehmera nephelehs kai omichlehs ohs orthros chythehsetai epi ta oreh laos polys kai ischyros omoios aytoh oy gegonen apo toy aiohnos kai met' ayton oy prostethehsetai eohs etohn eis geneas geneohn 2.3  ta emprosthen aytoy pyr analiskon kai ta opisoh aytoy anaptomeneh phlox ohs paradeisos tryphehs eh geh pro prosohpoy aytoy kai ta opisthen aytoy pedion aphanismoy kai anasohzomenos oyk estai aytoh 2.4  ohs orasis ippohn eh opsis aytohn kai ohs ippeis oytohs katadiohxontai 2.5  ohs phohneh armatohn epi tas koryphas tohn oreohn exaloyntai kai ohs phohneh phlogos pyros katesthioysehs kalamehn kai ohs laos polys kai ischyros paratassomenos eis polemon 2.6  apo prosohpoy aytoy syntribehsontai laoi pan prosohpon ohs proskayma chytras 2.7  ohs machehtai dramoyntai kai ohs andres polemistai anabehsontai epi ta teicheh kai ekastos en teh odoh aytoy poreysetai kai oy meh ekklinohsin tas triboys aytohn 2.8  kai ekastos apo toy adelphoy aytoy oyk aphexetai katabarynomenoi en tois oplois aytohn poreysontai kai en tois belesin aytohn pesoyntai kai oy meh syntelesthohsin 2.9  tehs poleohs epilehmpsontai kai epi tohn teicheohn dramoyntai kai epi tas oikias anabehsontai kai dia thyridohn eiseleysontai ohs kleptai 2.10  pro prosohpoy aytohn sygchythehsetai eh geh kai seisthehsetai o oyranos o ehlios kai eh selehneh syskotasoysin kai ta astra dysoysin to pheggos aytohn 2.11  kai kyrios dohsei phohnehn aytoy pro prosohpoy dynameohs aytoy oti polleh estin sphodra eh paremboleh aytoy oti ischyra erga logohn aytoy dioti megaleh eh ehmera toy kyrioy megaleh kai epiphanehs sphodra kai tis estai ikanos ayteh 2.12  kai nyn legei kyrios o theos ymohn epistraphehte pros me ex olehs tehs kardias ymohn kai en nehsteia kai en klaythmoh kai en kopetoh 2.13  kai diarrehxate tas kardias ymohn kai meh ta imatia ymohn kai epistraphehte pros kyrion ton theon ymohn oti eleehmohn kai oiktirmohn estin makrothymos kai polyeleos kai metanoohn epi tais kakiais 2.14  tis oiden ei epistrepsei kai metanoehsei kai ypoleipsetai opisoh aytoy eylogian thysian kai spondehn kyrioh toh theoh ehmohn 2.15  salpisate salpiggi en siohn agiasate nehsteian kehryxate therapeian 2.16  synagagete laon agiasate ekklehsian eklexasthe presbyteroys synagagete nehpia thehlazonta mastoys exelthatoh nymphios ek toy koitohnos aytoy kai nympheh ek toy pastoy aytehs 2.17  ana meson tehs krehpidos toy thysiastehrioy klaysontai oi iereis oi leitoyrgoyntes kyrioh kai eroysin pheisai kyrie toy laoy soy kai meh dohs tehn klehronomian soy eis oneidos toy katarxai aytohn ethneh opohs meh eipohsin en tois ethnesin poy estin o theos aytohn 2.18  kai ezehlohsen kyrios tehn gehn aytoy kai epheisato toy laoy aytoy 2.19  kai apekritheh kyrios kai eipen toh laoh aytoy idoy egoh exapostelloh ymin ton siton kai ton oinon kai to elaion kai emplehsthehsesthe aytohn kai oy dohsoh ymas oyketi eis oneidismon en tois ethnesi 2.20  kai ton apo borra ekdiohxoh aph' ymohn kai exohsoh ayton eis gehn anydron kai aphanioh to prosohpon aytoy eis tehn thalassan tehn prohtehn kai ta opisoh aytoy eis tehn thalassan tehn eschatehn kai anabehsetai eh sapria aytoy kai anabehsetai o bromos aytoy oti emegalynen ta erga aytoy 2.21  tharsei geh chaire kai eyphrainoy oti emegalynen kyrios toy poiehsai 2.22  tharseite ktehneh toy pedioy oti beblastehken pedia tehs erehmoy oti xylon ehnegken ton karpon aytoy ampelos kai sykeh edohkan tehn ischyn aytohn 2.23  kai ta tekna siohn chairete kai eyphrainesthe epi toh kyrioh theoh ymohn dioti edohken ymin ta brohmata eis dikaiosynehn kai brexei ymin yeton proimon kai opsimon kathohs emprosthen 2.24  kai plehsthehsontai ai alohnes sitoy kai yperekchythehsontai ai lehnoi oinoy kai elaioy 2.25  kai antapodohsoh ymin anti tohn etohn ohn katephagen eh akris kai o broychos kai eh erysibeh kai eh kampeh eh dynamis moy eh megaleh ehn exapesteila eis ymas 2.26  kai phagesthe esthiontes kai emplehsthehsesthe kai ainesete to onoma kyrioy toy theoy ymohn a epoiehsen meth' ymohn eis thaymasia kai oy meh kataischyntheh o laos moy eis ton aiohna 2.27  kai epignohsesthe oti en mesoh toy israehl egoh eimi kai egoh kyrios o theos ymohn kai oyk estin eti plehn emoy kai oy meh kataischynthohsin oyketi pas o laos moy eis ton aiohna 2.28  kai estai meta tayta kai ekcheoh apo toy pneymatos moy epi pasan sarka kai prophehteysoysin oi yioi ymohn kai ai thygateres ymohn kai oi presbyteroi ymohn enypnia enypniasthehsontai kai oi neaniskoi ymohn oraseis opsontai 2.29  kai epi toys doyloys kai epi tas doylas en tais ehmerais ekeinais ekcheoh apo toy pneymatos moy 2.30  kai dohsoh terata en toh oyranoh kai epi tehs gehs aima kai pyr kai atmida kapnoy 2.31  o ehlios metastraphehsetai eis skotos kai eh selehneh eis aima prin elthein ehmeran kyrioy tehn megalehn kai epiphaneh 2.32  kai estai pas os an epikalesehtai to onoma kyrioy sohthehsetai oti en toh orei siohn kai en ieroysalehm estai anasohzomenos kathoti eipen kyrios kai eyaggelizomenoi oys kyrios proskeklehtai

2.1  תִּקְעוּ שֹׁופָר בְּצִיֹּון וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי־בָא יֹום־יְהוָה כִּי קָרֹוב׃ 2.2  יֹום חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יֹום עָנָן וַעֲרָפֶל כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל־הֶהָרִים עַם רַב וְעָצוּם כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן־הָעֹולָם וְאַחֲרָיו לֹא יֹוסֵף עַד־שְׁנֵי דֹּור וָדֹור׃ 2.3  לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה כְּגַן־עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה וְגַם־פְּלֵיטָה לֹא־הָיְתָה לֹּו׃ 2.4  כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ וּכְפָרָשִׁים כֵּן יְרוּצוּן׃ 2.5  כְּקֹול מַרְכָּבֹות עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרַקֵּדוּן כְּקֹול לַהַב אֵשׁ אֹכְלָה קָשׁ כְּעַם עָצוּם עֱרוּךְ מִלְחָמָה׃ 2.6  מִפָּנָיו יָחִילוּ עַמִּים כָּל־פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר׃ 2.7  כְּגִבֹּורִים יְרֻצוּן כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ חֹומָה וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחֹותָם׃ 2.8  וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן גֶּבֶר בִּמְסִלָּתֹו יֵלֵכוּן וּבְעַד הַשֶּׁלַח יִפֹּלוּ לֹא יִבְצָעוּ׃ 2.9  בָּעִיר יָשֹׁקּוּ בַּחֹומָה יְרֻצוּן בַּבָּתִּים יַעֲלוּ בְּעַד הַחַלֹּונִים יָבֹאוּ כַּגַּנָּב׃ 2.10  לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכֹוכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם׃ 2.11  וַיהוָה נָתַן קֹולֹו לִפְנֵי חֵילֹו כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרֹו כִּי־גָדֹול יֹום־יְהוָה וְנֹורָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ׃ 2.12  וְגַם־עַתָּה נְאֻם־יְהוָה שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְצֹום וּבְבְכִי וּבְמִסְפֵּד׃ 2.13  וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל־בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי־חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וְנִחָם עַל־הָרָעָה׃ 2.14  מִי יֹודֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה מִנְחָה וָנֶסֶךְ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ פ 2.15  תִּקְעוּ שֹׁופָר בְּצִיֹּון קַדְּשׁוּ־צֹום קִרְאוּ עֲצָרָה׃ 2.16  אִסְפוּ־עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עֹולָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרֹו וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ׃ 2.17  בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְהוָה וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל־עַמֶּךָ וְאַל־תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל־בָּם גֹּויִם לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃ 2.18  וַיְקַנֵּא יְהוָה לְאַרְצֹו וַיַּחְמֹל עַל־עַמֹּו׃ 2.19  וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמֹּו הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת־הַדָּגָן וְהַתִּירֹושׁ וְהַיִּצְהָר וּשְׂבַעְתֶּם אֹתֹו וְלֹא־אֶתֵּן אֶתְכֶם עֹוד חֶרְפָּה בַּגֹּויִם׃ 2.20  וְאֶת־הַצְּפֹונִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם וְהִדַּחְתִּיו אֶל־אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה אֶת־פָּנָיו אֶל־הַיָּם הַקַּדְמֹנִי וְסֹפֹו אֶל־הַיָּם הָאַחֲרֹון וְעָלָה בָאְשֹׁו וְתַעַל צַחֲנָתֹו כִּי הִגְדִּיל לַעֲשֹׂות׃ 2.21  אַל־תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי־הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשֹׂות׃ 2.22  אַל־תִּירְאוּ בַּהֲמֹות שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאֹות מִדְבָּר כִּי־עֵץ נָשָׂא פִרְיֹו תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם׃ 2.23  וּבְנֵי צִיֹּון גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמֹּורֶה לִצְדָקָה וַיֹּורֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מֹורֶה וּמַלְקֹושׁ בָּרִאשֹׁון׃ 2.24  וּמָלְאוּ הַגֳּרָנֹות בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירֹושׁ וְיִצְהָר׃ 2.25  וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת־הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם חֵילִי הַגָּדֹול אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם׃ 2.26  וַאֲכַלְתֶּם אָכֹול וְשָׂבֹועַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת־שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעֹולָם׃ 2.27  וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עֹוד וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעֹולָם׃ ס 2.28  וְהָיָה אַחֲרֵי־כֵן אֶשְׁפֹּוךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹותֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמֹות יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנֹות יִרְאוּ׃ 2.29  וְגַם עַל־הָעֲבָדִים וְעַל־הַשְּׁפָחֹות בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפֹּוךְ אֶת־רוּחִי׃ 2.30  וְנָתַתִּי מֹופְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרֹות עָשָׁן׃ 2.31  הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בֹּוא יֹום יְהוָה הַגָּדֹול וְהַנֹּורָא׃ 2.32  וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה יִמָּלֵט כִּי בְּהַר־צִיֹּון וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר יְהוָה וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יְהוָה קֹרֵא׃

2.1  tiqOw xxowpaar bcijown wHaarijOw bHar qaadxxij jirgzw kol joxxbej HaaAaaraec kij-baaA jowm-jHwaaH kij qaarowb׃ 2.2  jowm hoxxaek waAapelaaH jowm Oaanaan waOaraapael kxxahar paarux Oal-HaeHaarijm Oam rab wOaacwm kaamoHw loA niHjaaH min-HaaOowlaam wAaharaajw loA jowsep Oad-xxnej dowr waadowr׃ 2.3  lpaanaajw AaaklaaH Aexx wAaharaajw tlaHeT laeHaabaaH kgan-Oedaen HaaAaaraec lpaanaajw wAaharaajw midbar xxmaamaaH wgam-plejTaaH loA-HaajtaaH low׃ 2.4  kmarAeH swsijm marAeHw wkpaaraaxxijm ken jrwcwn׃ 2.5  kqowl markaabowt Oal-raaAxxej HaeHaarijm jraqedwn kqowl laHab Aexx AoklaaH qaaxx kOam Oaacwm Oaerwk milhaamaaH׃ 2.6  mipaanaajw jaahijlw Oamijm kaal-paanijm qibcw paaArwr׃ 2.7  kgibowrijm jrucwn kAanxxej milhaamaaH jaOalw howmaaH wAijxx bidraakaajw jelekwn wloA jOabTwn Aorhowtaam׃ 2.8  wAijxx Aaahijw loA jidhaaqwn gaebaer bimsilaatow jelekwn wbOad Haxxaelah jipolw loA jibcaaOw׃ 2.9  baaOijr jaaxxoqw bahowmaaH jrucwn babaatijm jaOalw bOad Hahalownijm jaaboAw kaganaab׃ 2.10  lpaanaajw raagzaaH Aaeraec raaOaxxw xxaamaajim xxaemaexx wjaareha qaadaarw wkowkaabijm Aaaspw naagHaam׃ 2.11  wajHwaaH naatan qowlow lipnej hejlow kij rab mAod mahaneHw kij Oaacwm OoxeH dbaarow kij-gaadowl jowm-jHwaaH wnowraaA mAod wmij jkijlaenw׃ 2.12  wgam-OataaH nAum-jHwaaH xxubw Oaadaj bkaal-lbabkaem wbcowm wbbkij wbmisped׃ 2.13  wqirOw lbabkaem wAal-bigdejkaem wxxwbw Aael-jHwaaH AaeloHejkaem kij-hanwn wrahwm HwA Aaeraek Aapajim wrab-haesaed wnihaam Oal-HaaraaOaaH׃ 2.14  mij jowdeOa jaaxxwb wnihaam wHixxAijr Aaharaajw braakaaH minhaaH waanaesaek lajHwaaH AaeloHejkaem׃ p 2.15  tiqOw xxowpaar bcijown qadxxw-cowm qirAw OacaaraaH׃ 2.16  Aispw-Oaam qadxxw qaaHaal qibcw zqenijm Aispw Oowlaalijm wjonqej xxaadaajim jeceA haataan mehaedrow wkalaaH mehupaataaH׃ 2.17  bejn HaaAwlaam wlamizbeha jibkw HakoHanijm mxxaartej jHwaaH wjoAmrw hwsaaH jHwaaH Oal-Oamaekaa wAal-titen nahalaatkaa lhaerpaaH limxxaal-baam gowjim laamaaH joAmrw baaOamijm AajeH AaeloHejHaem׃ 2.18  wajqaneA jHwaaH lAarcow wajahmol Oal-Oamow׃ 2.19  wajaOan jHwaaH wajoAmaer lOamow Hinnij xxoleha laakaem Aaet-Hadaagaan wHatijrowxx wHajicHaar wxbaOtaem Aotow wloA-Aaeten Aaetkaem Oowd haerpaaH bagowjim׃ 2.20  wAaet-Hacpownij Aarhijq meOalejkaem wHidahtijw Aael-Aaeraec cijaaH wxxmaamaaH Aaet-paanaajw Aael-Hajaam Haqadmonij wsopow Aael-Hajaam HaaAaharown wOaalaaH baaAxxow wtaOal cahanaatow kij Higdijl laOaxowt׃ 2.21  Aal-tijrAij AadaamaaH gijlij wxmaahij kij-Higdijl jHwaaH laOaxowt׃ 2.22  Aal-tijrAw baHamowt xaadaj kij daaxxAw nAowt midbaar kij-Oec naaxaaA pirjow tAenaaH waagaepaen naatnw hejlaam׃ 2.23  wbnej cijown gijlw wximhw bajHwaaH AaeloHejkaem kij-naatan laakaem Aaet-HamowraeH licdaaqaaH wajowraed laakaem gaexxaem mowraeH wmalqowxx baariAxxown׃ 2.24  wmaalAw Hagaaraanowt baar wHexxijqw Hajqaabijm tijrowxx wjicHaar׃ 2.25  wxxilamtij laakaem Aaet-Haxxaanijm Aaxxaer Aaakal HaaAarbaeH Hajaelaeq wHaehaasijl wHagaazaam hejlij Hagaadowl Aaxxaer xxilahtij baakaem׃ 2.26  waAakaltaem Aaakowl wxaabowOa wHilaltaem Aaet-xxem jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer-OaaxaaH Oimaakaem lHaplijA wloA-jeboxxw Oamij lOowlaam׃ 2.27  wijdaOtaem kij bqaeraeb jixraaAel Aaanij waAanij jHwaaH AaeloHejkaem wAejn Oowd wloA-jeboxxw Oamij lOowlaam׃ s 2.28  wHaajaaH Aaharej-ken Aaexxpowk Aaet-rwhij Oal-kaal-baaxaar wnibAw bnejkaem wbnowtejkaem ziqnejkaem halomowt jahalomwn bahwrejkaem haezjonowt jirAw׃ 2.29  wgam Oal-HaaOabaadijm wOal-Haxxpaahowt bajaamijm HaaHemaaH Aaexxpowk Aaet-rwhij׃ 2.30  wnaatatij mowptijm baxxaamajim wbaaAaaraec daam waaAexx wtijmarowt Oaaxxaan׃ 2.31  Haxxaemaexx jeHaapek lhoxxaek wHajaareha ldaam lipnej bowA jowm jHwaaH Hagaadowl wHanowraaA׃ 2.32  wHaajaaH kol Aaxxaer-jiqraaA bxxem jHwaaH jimaaleT kij bHar-cijown wbijrwxxaalaim tiHjaeH plejTaaH kaAaxxaer Aaamar jHwaaH wbaxrijdijm Aaxxaer jHwaaH qoreA׃

2.1  תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי־בא יום־יהוה כי קרוב׃ 2.2  יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על־ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן־העולם ואחריו לא יוסף עד־שני דור ודור׃ 2.3  לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן־עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם־פליטה לא־היתה לו׃ 2.4  כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון׃ 2.5  כקול מרכבות על־ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃ 2.6  מפניו יחילו עמים כל־פנים קבצו פארור׃ 2.7  כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ 2.8  ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו׃ 2.9  בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ 2.10  לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ 2.11  ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי־גדול יום־יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃ 2.12  וגם־עתה נאם־יהוה שבו עדי בכל־לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃ 2.13  וקרעו לבבכם ואל־בגדיכם ושובו אל־יהוה אלהיכם כי־חנון ורחום הוא ארך אפים ורב־חסד ונחם על־הרעה׃ 2.14  מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃ פ 2.15  תקעו שופר בציון קדשו־צום קראו עצרה׃ 2.16  אספו־עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃ 2.17  בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על־עמך ואל־תתן נחלתך לחרפה למשל־בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃ 2.18  ויקנא יהוה לארצו ויחמל על־עמו׃ 2.19  ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את־הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא־אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃ 2.20  ואת־הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל־ארץ ציה ושממה את־פניו אל־הים הקדמני וספו אל־הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות׃ 2.21  אל־תיראי אדמה גילי ושמחי כי־הגדיל יהוה לעשות׃ 2.22  אל־תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי־עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃ 2.23  ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי־נתן לכם את־המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃ 2.24  ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר׃ 2.25  ושלמתי לכם את־השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃ 2.26  ואכלתם אכול ושבוע והללתם את־שם יהוה אלהיכם אשר־עשה עמכם להפליא ולא־יבשו עמי לעולם׃ 2.27  וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא־יבשו עמי לעולם׃ ס 2.28  והיה אחרי־כן אשפוך את־רוחי על־כל־בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ 2.29  וגם על־העבדים ועל־השפחות בימים ההמה אשפוך את־רוחי׃ 2.30  ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃ 2.31  השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ 2.32  והיה כל אשר־יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר־ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃

2.1  tqOw xwpr bcjwn wHrjOw bHr qdxj jrgzw kl jxbj HArc kj-bA jwm-jHwH kj qrwb׃ 2.2  jwm hxk wAplH jwm Onn wOrpl kxhr prx Ol-HHrjm Om rb wOcwm kmHw lA nHjH mn-HOwlm wAhrjw lA jwsp Od-xnj dwr wdwr׃ 2.3  lpnjw AklH Ax wAhrjw tlHT lHbH kgn-Odn HArc lpnjw wAhrjw mdbr xmmH wgm-pljTH lA-HjtH lw׃ 2.4  kmrAH swsjm mrAHw wkprxjm kn jrwcwn׃ 2.5  kqwl mrkbwt Ol-rAxj HHrjm jrqdwn kqwl lHb Ax AklH qx kOm Ocwm Orwk mlhmH׃ 2.6  mpnjw jhjlw Omjm kl-pnjm qbcw pArwr׃ 2.7  kgbwrjm jrcwn kAnxj mlhmH jOlw hwmH wAjx bdrkjw jlkwn wlA jObTwn Arhwtm׃ 2.8  wAjx Ahjw lA jdhqwn gbr bmsltw jlkwn wbOd Hxlh jplw lA jbcOw׃ 2.9  bOjr jxqw bhwmH jrcwn bbtjm jOlw bOd Hhlwnjm jbAw kgnb׃ 2.10  lpnjw rgzH Arc rOxw xmjm xmx wjrh qdrw wkwkbjm Aspw ngHm׃ 2.11  wjHwH ntn qwlw lpnj hjlw kj rb mAd mhnHw kj Ocwm OxH dbrw kj-gdwl jwm-jHwH wnwrA mAd wmj jkjlnw׃ 2.12  wgm-OtH nAm-jHwH xbw Odj bkl-lbbkm wbcwm wbbkj wbmspd׃ 2.13  wqrOw lbbkm wAl-bgdjkm wxwbw Al-jHwH AlHjkm kj-hnwn wrhwm HwA Ark Apjm wrb-hsd wnhm Ol-HrOH׃ 2.14  mj jwdO jxwb wnhm wHxAjr Ahrjw brkH mnhH wnsk ljHwH AlHjkm׃ p 2.15  tqOw xwpr bcjwn qdxw-cwm qrAw OcrH׃ 2.16  Aspw-Om qdxw qHl qbcw zqnjm Aspw Owlljm wjnqj xdjm jcA htn mhdrw wklH mhptH׃ 2.17  bjn HAwlm wlmzbh jbkw HkHnjm mxrtj jHwH wjAmrw hwsH jHwH Ol-Omk wAl-ttn nhltk lhrpH lmxl-bm gwjm lmH jAmrw bOmjm AjH AlHjHm׃ 2.18  wjqnA jHwH lArcw wjhml Ol-Omw׃ 2.19  wjOn jHwH wjAmr lOmw Hnnj xlh lkm At-Hdgn wHtjrwx wHjcHr wxbOtm Atw wlA-Atn Atkm Owd hrpH bgwjm׃ 2.20  wAt-Hcpwnj Arhjq mOljkm wHdhtjw Al-Arc cjH wxmmH At-pnjw Al-Hjm Hqdmnj wspw Al-Hjm HAhrwn wOlH bAxw wtOl chntw kj Hgdjl lOxwt׃ 2.21  Al-tjrAj AdmH gjlj wxmhj kj-Hgdjl jHwH lOxwt׃ 2.22  Al-tjrAw bHmwt xdj kj dxAw nAwt mdbr kj-Oc nxA prjw tAnH wgpn ntnw hjlm׃ 2.23  wbnj cjwn gjlw wxmhw bjHwH AlHjkm kj-ntn lkm At-HmwrH lcdqH wjwrd lkm gxm mwrH wmlqwx brAxwn׃ 2.24  wmlAw Hgrnwt br wHxjqw Hjqbjm tjrwx wjcHr׃ 2.25  wxlmtj lkm At-Hxnjm Axr Akl HArbH Hjlq wHhsjl wHgzm hjlj Hgdwl Axr xlhtj bkm׃ 2.26  wAkltm Akwl wxbwO wHlltm At-xm jHwH AlHjkm Axr-OxH Omkm lHpljA wlA-jbxw Omj lOwlm׃ 2.27  wjdOtm kj bqrb jxrAl Anj wAnj jHwH AlHjkm wAjn Owd wlA-jbxw Omj lOwlm׃ s 2.28  wHjH Ahrj-kn Axpwk At-rwhj Ol-kl-bxr wnbAw bnjkm wbnwtjkm zqnjkm hlmwt jhlmwn bhwrjkm hzjnwt jrAw׃ 2.29  wgm Ol-HObdjm wOl-Hxphwt bjmjm HHmH Axpwk At-rwhj׃ 2.30  wnttj mwptjm bxmjm wbArc dm wAx wtjmrwt Oxn׃ 2.31  Hxmx jHpk lhxk wHjrh ldm lpnj bwA jwm jHwH Hgdwl wHnwrA׃ 2.32  wHjH kl Axr-jqrA bxm jHwH jmlT kj bHr-cjwn wbjrwxlm tHjH pljTH kAxr Amr jHwH wbxrjdjm Axr jHwH qrA׃

2.1  Canite tuba in Sion, ululate in monte sancto meo; conturbentur omnes habitatores terrae, quia venit dies Domini, quia prope est. 2.2  Dies tenebrarum et caliginis, dies nubis et turbinis; quasi aurora expansa super montes populus multus et fortis: similis ei non fuit a principio, et post eum non erit usque in annos generationis et generationis. 2.3  Ante faciem eius ignis vorat, et post eum exurit flamma. Quasi hortus Eden terra coram eo, et post eum solitudo deserti; neque est quod effugiat eum. 2.4  Quasi aspectus equorum aspectus eorum, et quasi equites sic current. 2.5  Sicut sonitus quadrigarum super capita montium exsiliunt, sicut sonitus flammae ignis devorantis stipulam, velut populus fortis praeparatus ad proelium. 2.6  A facie eius cruciabuntur populi, omnes vultus candentes. 2.7  Sicut fortes currunt, quasi viri bellatores ascendunt murum; unusquisque in viis suis graditur, et non declinant a semitis suis. 2.8  Unusquisque fratrem suum non coarctat, singuli in calle suo ambulant, per media tela prorumpunt sine intermissione. 2.9  Urbem ingrediuntur, in murum discurrunt, domos conscendunt, per fenestras intrant quasi fur. 2.10  A facie eius contremuit terra, moti sunt caeli, sol et luna obtenebrati sunt, et stellae retraxerunt splendorem suum. 2.11  Et Dominus dedit vocem suam ante faciem exercitus sui, quia multa sunt nimis castra eius, quia fortia et facientia verbum eius; magnus enim dies Domini et terribilis valde, et quis sustinebit eum? 2.12  “ Nunc ergo, dicit Dominus, convertimini ad me in toto corde vestro, in ieiunio et in fletu et in planctu; 2.13  et scindite corda vestra et non vestimenta vestra, et convertimini ad Dominum Deum vestrum, quia benignus et misericors est, patiens et multae misericordiae et placabilis super malitia ”. 2.14  Quis scit, si convertatur et ignoscat et relinquat post se benedictionem, oblationem et libationem Domino Deo vestro? 2.15  Canite tuba in Sion, sanctificate ieiunium, vocate coetum; congregate populum, sanctificate conventum, coadunate senes, 2.16  congregate parvulos et sugentes ubera, egrediatur sponsus de cubili suo, et sponsa de thalamo suo. 2.17  Inter vestibulum et altare plorent sacerdotes ministri Domini et dicant: “Parce, Domine, populo tuo et ne des hereditatem tuam in opprobrium, ut dominentur eis nationes ”. Quare dicent in populis: “ Ubi est Deus eorum ”? 2.18  Zelatus est Dominus terram suam et pepercit populo suo. 2.19  Et respondit Dominus et dixit populo suo: “ Ecce ego mittam vobis frumentum et vinum et oleum, et replebimini eis; et non dabo vos ultra opprobrium in gentibus. 2.20  Et eum, qui ab aquilone est, procul faciam a vobis et expellam eum in terram inviam et desertam: facies eius contra mare orientale, et extremum eius ad mare occidentale; et ascendet foetor eius, et ascendet putredo eius, quia magna operatus est. 2.21  Noli timere, terra; exsulta et laetare, quoniam magna Dominus operatus est. 2.22  Nolite timere, animalia regionis, quia germinaverunt pascua deserti, quia lignum attulit fructum suum, ficus et vinea dederunt divitias suas. 2.23  Et, filii Sion, exsultate et laetamini in Domino Deo vestro, quia dedit vobis pluviam iustitiae et descendere fecit ad vos imbrem matutinum et serotinum sicut prius. 2.24  Et implebuntur areae frumento, et redundabunt torcularia vino et oleo; 2.25  et reddam vobis annos, quos comedit locusta, bruchus et gryllus et eruca, exercitus meus magnus, quem misi in vos. 2.26  Et comedetis vescentes et saturabimini et laudabitis nomen Domini Dei vestri, qui mirabilia fecit vobiscum; et non confundetur populus meus in sempiternum. 2.27  Et scietis quia in medio Israel ego sum, et ego Dominus Deus vester, et non est amplius; et non confundetur populus meus in aeternum ”. 2.28  Et erit post haec: effundam spiritum meum super omnem carnem, et prophetabunt filii vestri et filiae vestrae, senes vestri somnia somniabunt, et iuvenes vestri visiones videbunt; 2.29  sed et super servos meos et ancillas in diebus illis effundam spiritum meum. 2.30  Et dabo prodigia in caelo et in terra, sanguinem et ignem et columnas fumi; 2.31  sol convertetur in tenebras, et luna in sanguinem, antequam veniat dies Domini magnus et horribilis. 2.32  Et erit: omnis, qui invocaverit nomen Domini, salvus erit, quia in monte Sion et in Ierusalem erit salvatio, sicut dixit Dominus, et in residuis, quos Dominus vocaverit.

3.1  (H4-1) Denn siehe, in jenen Tagen und zu jener Zeit, wenn ich die Gefangenen Judas und Jerusalems zurückbringen will, 3.2  (H4-2) da werde ich alle Nationen versammeln und sie ins Tal Josaphat hinabführen und daselbst mit ihnen rechten wegen meines Volkes und meines Erbteils Israel, weil sie es unter die Heiden zerstreut und mein Land verteilt haben; 3.3  (H4-3) und weil sie über mein Volk das Los geworfen und den Knaben für eine Dirne hingegeben und das Mädchen um Wein verkauft und vertrunken haben. 3.4  (H4-4) Und was wollt ihr mit mir, Tyrus und Zidon und sämtliche Bezirke der Philister? Wollt ihr mir etwa vergelten, was ich getan? Wenn ihr mir vergelten wollt, so bringe ich schnell und unverzüglich euer Tun auf euren Kopf, 3.5  (H4-5) die ihr mein Silber und mein Gold genommen und meine besten Kleinodien in eure Tempel gebracht 3.6  (H4-6) und die Kinder von Juda und Jerusalem an die Griechen verkauft habt, um sie von ihrer Heimat zu entfernen! 3.7  (H4-7) Siehe, ich wecke sie auf an dem Ort, dahin ihr sie verkauft habt, und will euer Tun auf euren Kopf zurückfallen lassen 3.8  (H4-8) und will eure Söhne und eure Töchter in die Hand der Kinder Juda verkaufen, und diese werden sie den Sabäern, einem weit weg wohnenden Volk, verkaufen; denn der HERR hat's gesagt. 3.9  (H4-9) Rufet solches aus unter den Nationen, rüstet euch zum heiligen Krieg! Machet euch auf, ihr Helden! Alle Krieger sollen einrücken und ausziehen! 3.10  (H4-10) Schmiedet eure Pflugscharen zu Schwertern um und eure Rebmesser zu Spießen! Der Schwache spreche: Ich bin stark! 3.11  (H4-11) Eilet und kommt herbei, alle Nationen ringsum, und versammelt euch! Dorthin führe, o HERR, deine Helden hinab! 3.12  (H4-12) Die Nationen sollen sich aufmachen und in das Tal Josaphat hinaufziehen! Daselbst will ich zu Gericht sitzen über alle Nationen ringsum. 3.13  (H4-13) Leget die Sichel an, denn die Ernte ist reif; kommt und tretet, denn die Kelter ist voll; die Kufen fließen über, denn ihre Bosheit ist groß! 3.14  (H4-14) Scharen um Scharen treffen ein im Tal der Entscheidung; denn nahe ist der Tag des HERRN im Tale der Entscheidung. 3.15  (H4-15) Sonne und Mond trauern, und die Sterne verlieren ihren Schein, 3.16  (H4-16) und der HERR wird aus Zion brüllen und von Jerusalem her seine Stimme hören lassen, daß Himmel und Erde zittern; aber der HERR ist seines Volkes Schutz und die Zuflucht der Kinder Israel. 3.17  (H4-17) Und ihr sollt erfahren, daß ich, der HERR, euer Gott, zu Zion, auf meinem heiligen Berge, wohne. Jerusalem aber wird heilig sein, und Fremde sollen es nicht mehr betreten. 3.18  (H4-18) Und zu jener Zeit wird es geschehen, daß die Berge von Most triefen und die Hügel von Milch fließen werden; alle Bäche Judas werden voll Wasser sein, und aus dem Hause des HERRN wird eine Quelle hervorbrechen und das Tal Sittim bewässern. 3.19  (H4-19) Ägypten soll zur Wüste werden und Edom zu einer öden Trift, wegen der Mißhandlung der Kinder Juda, weil sie in deren Lande unschuldiges Blut vergossen haben. 3.20  (H4-20) Juda aber soll ewig bewohnt werden und Jerusalem für und für. 3.21  (H4-21) Und ich will ihr Blut rächen, das ich noch nicht gerächt habe! Und der HERR wird in Zion wohnen bleiben.

3.1  διότι ἰδοὺ ἐγὼ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ὅταν ἐπιστρέψω τὴν αἰχμαλωσίαν ιουδα καὶ ιερουσαλημ 3.2  καὶ συνάξω πάντα τὰ ἔθνη καὶ κατάξω αὐτὰ εἰς τὴν κοιλάδα ιωσαφατ καὶ διακριθήσομαι πρὸς αὐτοὺς ἐκεῖ ὑπὲρ τοῦ λαοῦ μου καὶ τῆς κληρονομίας μου ισραηλ οἳ διεσπάρησαν ἐν τοῖς ἔθνεσιν καὶ τὴν γῆν μου καταδιείλαντο 3.3  καὶ ἐπὶ τὸν λαόν μου ἔβαλον κλήρους καὶ ἔδωκαν τὰ παιδάρια πόρναις καὶ τὰ κοράσια ἐπώλουν ἀντὶ οἴνου καὶ ἔπινον 3.4  καὶ τί καὶ ὑμεῖς ἐμοί τύρος καὶ σιδὼν καὶ πᾶσα γαλιλαία ἀλλοφύλων μὴ ἀνταπόδομα ὑμεῖς ἀνταποδίδοτέ μοι ἢ μνησικακεῖτε ὑμεῖς ἐπ' ἐμοὶ ὀξέως καὶ ταχέως ἀνταποδώσω τὸ ἀνταπόδομα ὑμῶν εἰς κεφαλὰς ὑμῶν 3.5  ἀνθ' ὧν τὸ ἀργύριόν μου καὶ τὸ χρυσίον μου ἐλάβετε καὶ τὰ ἐπίλεκτά μου καὶ τὰ καλὰ εἰσηνέγκατε εἰς τοὺς ναοὺς ὑμῶν 3.6  καὶ τοὺς υἱοὺς ιουδα καὶ τοὺς υἱοὺς ιερουσαλημ ἀπέδοσθε τοῖς υἱοῖς τῶν ἑλλήνων ὅπως ἐξώσητε αὐτοὺς ἐκ τῶν ὁρίων αὐτῶν 3.7  ἰδοὺ ἐγὼ ἐξεγείρω αὐτοὺς ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἀπέδοσθε αὐτοὺς ἐκεῖ καὶ ἀνταποδώσω τὸ ἀνταπόδομα ὑμῶν εἰς κεφαλὰς ὑμῶν 3.8  καὶ ἀποδώσομαι τοὺς υἱοὺς ὑμῶν καὶ τὰς θυγατέρας ὑμῶν εἰς χεῖρας υἱῶν ιουδα καὶ ἀποδώσονται αὐτοὺς εἰς αἰχμαλωσίαν εἰς ἔθνος μακρὰν ἀπέχον ὅτι κύριος ἐλάλησεν 3.9  κηρύξατε ταῦτα ἐν τοῖς ἔθνεσιν ἁγιάσατε πόλεμον ἐξεγείρατε τοὺς μαχητάς προσαγάγετε καὶ ἀναβαίνετε πάντες ἄνδρες πολεμισταί 3.10  συγκόψατε τὰ ἄροτρα ὑμῶν εἰς ῥομφαίας καὶ τὰ δρέπανα ὑμῶν εἰς σειρομάστας ὁ ἀδύνατος λεγέτω ὅτι ἰσχύω ἐγώ 3.11  συναθροίζεσθε καὶ εἰσπορεύεσθε πάντα τὰ ἔθνη κυκλόθεν καὶ συνάχθητε ἐκεῖ ὁ πραῢς ἔστω μαχητής 3.12  ἐξεγειρέσθωσαν καὶ ἀναβαινέτωσαν πάντα τὰ ἔθνη εἰς τὴν κοιλάδα ιωσαφατ διότι ἐκεῖ καθιῶ τοῦ διακρῖναι πάντα τὰ ἔθνη κυκλόθεν 3.13  ἐξαποστείλατε δρέπανα ὅτι παρέστηκεν τρύγητος εἰσπορεύεσθε πατεῖτε διότι πλήρης ἡ ληνός ὑπερεκχεῖται τὰ ὑπολήνια ὅτι πεπλήθυνται τὰ κακὰ αὐτῶν 3.14  ἦχοι ἐξήχησαν ἐν τῇ κοιλάδι τῆς δίκης ὅτι ἐγγὺς ἡμέρα κυρίου ἐν τῇ κοιλάδι τῆς δίκης 3.15  ὁ ἥλιος καὶ ἡ σελήνη συσκοτάσουσιν καὶ οἱ ἀστέρες δύσουσιν φέγγος αὐτῶν 3.16  ὁ δὲ κύριος ἐκ σιων ἀνακεκράξεται καὶ ἐξ ιερουσαλημ δώσει φωνὴν αὐτοῦ καὶ σεισθήσεται ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ ὁ δὲ κύριος φείσεται τοῦ λαοῦ αὐτοῦ καὶ ἐνισχύσει κύριος τοὺς υἱοὺς ισραηλ 3.17  καὶ ἐπιγνώσεσθε διότι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ κατασκηνῶν ἐν σιων ἐν ὄρει ἁγίῳ μου καὶ ἔσται ιερουσαλημ πόλις ἁγία καὶ ἀλλογενεῖς οὐ διελεύσονται δι' αὐτῆς οὐκέτι 3.18  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀποσταλάξει τὰ ὄρη γλυκασμόν καὶ οἱ βουνοὶ ῥυήσονται γάλα καὶ πᾶσαι αἱ ἀφέσεις ιουδα ῥυήσονται ὕδατα καὶ πηγὴ ἐξ οἴκου κυρίου ἐξελεύσεται καὶ ποτιεῖ τὸν χειμάρρουν τῶν σχοίνων 3.19  αἴγυπτος εἰς ἀφανισμὸν ἔσται καὶ ἡ ιδουμαία εἰς πεδίον ἀφανισμοῦ ἔσται ἐξ ἀδικιῶν υἱῶν ιουδα ἀνθ' ὧν ἐξέχεαν αἷμα δίκαιον ἐν τῇ γῇ αὐτῶν 3.20  ἡ δὲ ιουδαία εἰς τὸν αἰῶνα κατοικηθήσεται καὶ ιερουσαλημ εἰς γενεὰς γενεῶν 3.21  καὶ ἐκδικήσω τὸ αἷμα αὐτῶν καὶ οὐ μὴ ἀθῳώσω καὶ κύριος κατασκηνώσει ἐν σιων

3.1  dioti idoy egoh en tais ehmerais ekeinais kai en toh kairoh ekeinoh otan epistrepsoh tehn aichmalohsian ioyda kai ieroysalehm 3.2  kai synaxoh panta ta ethneh kai kataxoh ayta eis tehn koilada iohsaphat kai diakrithehsomai pros aytoys ekei yper toy laoy moy kai tehs klehronomias moy israehl oi diesparehsan en tois ethnesin kai tehn gehn moy katadieilanto 3.3  kai epi ton laon moy ebalon klehroys kai edohkan ta paidaria pornais kai ta korasia epohloyn anti oinoy kai epinon 3.4  kai ti kai ymeis emoi tyros kai sidohn kai pasa galilaia allophylohn meh antapodoma ymeis antapodidote moi eh mnehsikakeite ymeis ep' emoi oxeohs kai tacheohs antapodohsoh to antapodoma ymohn eis kephalas ymohn 3.5  anth' ohn to argyrion moy kai to chrysion moy elabete kai ta epilekta moy kai ta kala eisehnegkate eis toys naoys ymohn 3.6  kai toys yioys ioyda kai toys yioys ieroysalehm apedosthe tois yiois tohn ellehnohn opohs exohsehte aytoys ek tohn oriohn aytohn 3.7  idoy egoh exegeiroh aytoys ek toy topoy oy apedosthe aytoys ekei kai antapodohsoh to antapodoma ymohn eis kephalas ymohn 3.8  kai apodohsomai toys yioys ymohn kai tas thygateras ymohn eis cheiras yiohn ioyda kai apodohsontai aytoys eis aichmalohsian eis ethnos makran apechon oti kyrios elalehsen 3.9  kehryxate tayta en tois ethnesin agiasate polemon exegeirate toys machehtas prosagagete kai anabainete pantes andres polemistai 3.10  sygkopsate ta arotra ymohn eis romphaias kai ta drepana ymohn eis seiromastas o adynatos legetoh oti ischyoh egoh 3.11  synathroizesthe kai eisporeyesthe panta ta ethneh kyklothen kai synachthehte ekei o prays estoh machehtehs 3.12  exegeiresthohsan kai anabainetohsan panta ta ethneh eis tehn koilada iohsaphat dioti ekei kathioh toy diakrinai panta ta ethneh kyklothen 3.13  exaposteilate drepana oti parestehken trygehtos eisporeyesthe pateite dioti plehrehs eh lehnos yperekcheitai ta ypolehnia oti peplehthyntai ta kaka aytohn 3.14  ehchoi exehchehsan en teh koiladi tehs dikehs oti eggys ehmera kyrioy en teh koiladi tehs dikehs 3.15  o ehlios kai eh selehneh syskotasoysin kai oi asteres dysoysin pheggos aytohn 3.16  o de kyrios ek siohn anakekraxetai kai ex ieroysalehm dohsei phohnehn aytoy kai seisthehsetai o oyranos kai eh geh o de kyrios pheisetai toy laoy aytoy kai enischysei kyrios toys yioys israehl 3.17  kai epignohsesthe dioti egoh kyrios o theos ymohn o kataskehnohn en siohn en orei agioh moy kai estai ieroysalehm polis agia kai allogeneis oy dieleysontai di' aytehs oyketi 3.18  kai estai en teh ehmera ekeineh apostalaxei ta oreh glykasmon kai oi boynoi ryehsontai gala kai pasai ai apheseis ioyda ryehsontai ydata kai pehgeh ex oikoy kyrioy exeleysetai kai potiei ton cheimarroyn tohn schoinohn 3.19  aigyptos eis aphanismon estai kai eh idoymaia eis pedion aphanismoy estai ex adikiohn yiohn ioyda anth' ohn exechean aima dikaion en teh geh aytohn 3.20  eh de ioydaia eis ton aiohna katoikehthehsetai kai ieroysalehm eis geneas geneohn 3.21  kai ekdikehsoh to aima aytohn kai oy meh athohohsoh kai kyrios kataskehnohsei en siohn

3.1  כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר [אָשׁוּב כ] (אָשִׁיב ק) אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃ 3.2  וְקִבַּצְתִּי אֶת־כָּל־הַגֹּויִם וְהֹורַדְתִּים אֶל־עֵמֶק יְהֹושָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל־עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגֹּויִם וְאֶת־אַרְצִי חִלֵּקוּ׃ 3.3  וְאֶל־עַמִּי יַדּוּ גֹורָל וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזֹּונָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ׃ 3.4  וְגַם מָה־אַתֶּם לִי צֹר וְצִידֹון וְכֹל גְּלִילֹות פְּלָשֶׁת הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי וְאִם־גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם׃ 3.5  אֲשֶׁר־כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם׃ 3.6  וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלִַם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם׃ 3.7  הִנְנִי מְעִירָם מִן־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם׃ 3.8  וּמָכַרְתִּי אֶת־בְּנֵיכֶם וְאֶת־בְּנֹותֵיכֶם בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם אֶל־גֹּוי רָחֹוק כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃ ס 3.9  קִרְאוּ־זֹאת בַּגֹּויִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה הָעִירוּ הַגִּבֹּורִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה׃ 3.10  כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבֹות וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבֹּור אָנִי׃ 3.11  עוּשׁוּ וָבֹאוּ כָל־הַגֹּויִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ שָׁמָּה הַנְחַת יְהוָה גִּבֹּורֶיךָ׃ 3.12  יֵעֹורוּ וְיַעֲלוּ הַגֹּויִם אֶל־עֵמֶק יְהֹושָׁפָט כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת־כָּל־הַגֹּויִם מִסָּבִיב׃ 3.13  שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר בֹּאוּ רְדוּ כִּי־מָלְאָה גַּת הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים כִּי רַבָּה רָעָתָם׃ 3.14  הֲמֹונִים הֲמֹונִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ׃ 3.15  שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכֹוכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם׃ 3.16  וַיהוָה מִצִּיֹּון יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קֹולֹו וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וַיהוָה מַחֲסֶה לְעַמֹּו וּמָעֹוז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 3.17  וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיֹּון הַר־קָדְשִׁי וְהָיְתָה יְרוּשָׁלִַם קֹדֶשׁ וְזָרִים לֹא־יַעַבְרוּ־בָהּ עֹוד׃ ס 3.18  וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעֹות תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל־אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְהוָה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּים׃ 3.19  מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדֹום לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ דָם־נָקִיא בְּאַרְצָם׃ 3.20  וִיהוּדָה לְעֹולָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדֹור וָדֹור׃ 3.21  וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא־נִקֵּיתִי וַיהוָה שֹׁכֵן בְּצִיֹּון׃

3.1  kij HineH bajaamijm HaaHemaaH wbaaOet HaHijA Aaxxaer [Aaaxxwb k] (Aaaxxijb q) Aaet-xxbwt jHwdaaH wijrwxxaalaaim׃ 3.2  wqibactij Aaet-kaal-Hagowjim wHowradtijm Aael-Oemaeq jHowxxaapaaT wnixxpaTtij Oimaam xxaam Oal-Oamij wnahalaatij jixraaAel Aaxxaer pizrw bagowjim wAaet-Aarcij hileqw׃ 3.3  wAael-Oamij jadw gowraal wajitnw Hajaelaed bazownaaH wHajaldaaH maakrw bajajin wajixxtw׃ 3.4  wgam maaH-Aataem lij cor wcijdown wkol glijlowt plaaxxaet Hagmwl Aataem mxxalmijm Oaalaaj wAim-gomlijm Aataem Oaalaj qal mHeraaH Aaaxxijb gmulkaem broAxxkaem׃ 3.5  Aaxxaer-kaspij wzHaabij lqahtaem wmahamadaj HaTobijm HabeAtaem lHejklejkaem׃ 3.6  wbnej jHwdaaH wbnej jrwxxaalaim mkartaem libnej Hajwaanijm lmaOan Harhijqaam meOal gbwlaam׃ 3.7  Hinnij mOijraam min-Hamaaqowm Aaxxaer-mkartaem Aotaam xxaamaaH waHaxxibotij gmulkaem broAxxkaem׃ 3.8  wmaakartij Aaet-bnejkaem wAaet-bnowtejkaem bjad bnej jHwdaaH wmkaarwm lixxbaaAjim Aael-gowj raahowq kij jHwaaH diber׃ s 3.9  qirAw-zoAt bagowjim qadxxw milhaamaaH HaaOijrw Hagibowrijm jigxxw jaOalw kol Aanxxej HamilhaamaaH׃ 3.10  kotw Aitejkaem laharaabowt wmazmrotejkaem lirmaahijm Hahalaaxx joAmar gibowr Aaanij׃ 3.11  Owxxw waaboAw kaal-Hagowjim misaabijb wniqbaacw xxaamaaH Hanhat jHwaaH gibowraejkaa׃ 3.12  jeOowrw wjaOalw Hagowjim Aael-Oemaeq jHowxxaapaaT kij xxaam Aexxeb lixxpoT Aaet-kaal-Hagowjim misaabijb׃ 3.13  xxilhw magaal kij baaxxal qaacijr boAw rdw kij-maalAaaH gat Hexxijqw Hajqaabijm kij rabaaH raaOaataam׃ 3.14  Hamownijm Hamownijm bOemaeq Haehaarwc kij qaarowb jowm jHwaaH bOemaeq Haehaarwc׃ 3.15  xxaemaexx wjaareha qaadaarw wkowkaabijm Aaaspw naagHaam׃ 3.16  wajHwaaH micijown jixxAaag wmijrwxxaalaim jiten qowlow wraaOaxxw xxaamajim waaAaaraec wajHwaaH mahasaeH lOamow wmaaOowz libnej jixraaAel׃ 3.17  wijdaOtaem kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem xxoken bcijown Har-qaadxxij wHaajtaaH jrwxxaalaim qodaexx wzaarijm loA-jaOabrw-baaH Oowd׃ s 3.18  wHaajaaH bajowm HaHwA jiTpw HaeHaarijm Oaasijs wHagbaaOowt telaknaaH haalaab wkaal-Aapijqej jHwdaaH jelkw maajim wmaOjaan mibejt jHwaaH jeceA wHixxqaaH Aaet-nahal HaxxiTijm׃ 3.19  micrajim lixxmaamaaH tiHjaeH waeAaedowm lmidbar xxmaamaaH tiHjaeH mehamas bnej jHwdaaH Aaxxaer-xxaapkw daam-naaqijA bAarcaam׃ 3.20  wijHwdaaH lOowlaam texxeb wijrwxxaalaim ldowr waadowr׃ 3.21  wniqejtij daamaam loA-niqejtij wajHwaaH xxoken bcijown׃

3.1  כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר [אשוב כ] (אשיב ק) את־שבות יהודה וירושלם׃ 3.2  וקבצתי את־כל־הגוים והורדתים אל־עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על־עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת־ארצי חלקו׃ 3.3  ואל־עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃ 3.4  וגם מה־אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם־גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃ 3.5  אשר־כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃ 3.6  ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃ 3.7  הנני מעירם מן־המקום אשר־מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃ 3.8  ומכרתי את־בניכם ואת־בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל־גוי רחוק כי יהוה דבר׃ ס 3.9  קראו־זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה׃ 3.10  כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני׃ 3.11  עושו ובאו כל־הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך׃ 3.12  יעורו ויעלו הגוים אל־עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את־כל־הגוים מסביב׃ 3.13  שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי־מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃ 3.14  המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃ 3.15  שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ 3.16  ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃ 3.17  וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר־קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא־יעברו־בה עוד׃ ס 3.18  והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל־אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את־נחל השטים׃ 3.19  מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר־שפכו דם־נקיא בארצם׃ 3.20  ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃ 3.21  ונקיתי דמם לא־נקיתי ויהוה שכן בציון׃

3.1  kj HnH bjmjm HHmH wbOt HHjA Axr [Axwb k] (Axjb q) At-xbwt jHwdH wjrwxlm׃ 3.2  wqbctj At-kl-Hgwjm wHwrdtjm Al-Omq jHwxpT wnxpTtj Omm xm Ol-Omj wnhltj jxrAl Axr pzrw bgwjm wAt-Arcj hlqw׃ 3.3  wAl-Omj jdw gwrl wjtnw Hjld bzwnH wHjldH mkrw bjjn wjxtw׃ 3.4  wgm mH-Atm lj cr wcjdwn wkl gljlwt plxt Hgmwl Atm mxlmjm Olj wAm-gmljm Atm Olj ql mHrH Axjb gmlkm brAxkm׃ 3.5  Axr-kspj wzHbj lqhtm wmhmdj HTbjm HbAtm lHjkljkm׃ 3.6  wbnj jHwdH wbnj jrwxlm mkrtm lbnj Hjwnjm lmOn Hrhjqm mOl gbwlm׃ 3.7  Hnnj mOjrm mn-Hmqwm Axr-mkrtm Atm xmH wHxbtj gmlkm brAxkm׃ 3.8  wmkrtj At-bnjkm wAt-bnwtjkm bjd bnj jHwdH wmkrwm lxbAjm Al-gwj rhwq kj jHwH dbr׃ s 3.9  qrAw-zAt bgwjm qdxw mlhmH HOjrw Hgbwrjm jgxw jOlw kl Anxj HmlhmH׃ 3.10  ktw Atjkm lhrbwt wmzmrtjkm lrmhjm Hhlx jAmr gbwr Anj׃ 3.11  Owxw wbAw kl-Hgwjm msbjb wnqbcw xmH Hnht jHwH gbwrjk׃ 3.12  jOwrw wjOlw Hgwjm Al-Omq jHwxpT kj xm Axb lxpT At-kl-Hgwjm msbjb׃ 3.13  xlhw mgl kj bxl qcjr bAw rdw kj-mlAH gt Hxjqw Hjqbjm kj rbH rOtm׃ 3.14  Hmwnjm Hmwnjm bOmq Hhrwc kj qrwb jwm jHwH bOmq Hhrwc׃ 3.15  xmx wjrh qdrw wkwkbjm Aspw ngHm׃ 3.16  wjHwH mcjwn jxAg wmjrwxlm jtn qwlw wrOxw xmjm wArc wjHwH mhsH lOmw wmOwz lbnj jxrAl׃ 3.17  wjdOtm kj Anj jHwH AlHjkm xkn bcjwn Hr-qdxj wHjtH jrwxlm qdx wzrjm lA-jObrw-bH Owd׃ s 3.18  wHjH bjwm HHwA jTpw HHrjm Osjs wHgbOwt tlknH hlb wkl-Apjqj jHwdH jlkw mjm wmOjn mbjt jHwH jcA wHxqH At-nhl HxTjm׃ 3.19  mcrjm lxmmH tHjH wAdwm lmdbr xmmH tHjH mhms bnj jHwdH Axr-xpkw dm-nqjA bArcm׃ 3.20  wjHwdH lOwlm txb wjrwxlm ldwr wdwr׃ 3.21  wnqjtj dmm lA-nqjtj wjHwH xkn bcjwn׃

3.1  Quia ecce in diebus illis et in tempore illo, cum convertero sortem Iudae et Ierusalem, 3.2  congregabo omnes gentes et deducam eas in vallem Iosaphat et disceptabo cum eis ibi super populo meo et hereditate mea Israel, quos disperserunt in nationibus, et terram meam diviserunt. 3.3  Et super populum meum miserunt sortem; et dederunt puerum pro meretrice et puellam vendiderunt pro vino, ut biberent. 3.4  Verum quid vobis et mihi, Tyrus et Sidon et omnes termini Philisthaeae? Numquid ultionem vos reddetis mihi? Et si ulciscimini vos contra me, cito velociter reddam ultionem vestram super caput vestrum. 3.5  Argentum enim meum et aurum tulistis et pretiosa bona mea intulistis in delubra vestra. 3.6  Et filios Iudae et filios Ierusalem vendidistis filiis Graecorum, ut longe faceretis eos de finibus suis. 3.7  Ecce ego suscitabo eos de loco, in quo vendidistis eos, et reddam ultionem vestram in caput vestrum. 3.8  Et vendam filios vestros et filias vestras in manibus filiorum Iudae; et venumdabunt eos Sabaeis, genti longinquae, quia Dominus locutus est. 3.9  Clamate hoc in gentibus, sanctificate bellum, suscitate robustos; accedant, ascendant omnes viri bellatores. 3.10  Concidite vomeres vestros in gladios et falces vestras in lanceas; infirmus dicat: “ Fortis ego sum ”. 3.11  Erumpite et venite, omnes gentes de circuitu, et congregamini ibi! Deduc, Domine, robustos tuos! 3.12  Consurgant et ascendant gentes in vallem Iosaphat, quia ibi sedebo, ut iudicem omnes gentes in circuitu. 3.13  Mittite falces, quoniam maturavit messis; venite et premite, quia plenum est torcular: exuberant torcularia, quia magna est malitia eorum. 3.14  Populi, populi in valle Decisionis, quia iuxta est dies Domini in valle Decisionis. 3.15  Sol et luna obtenebrati sunt, et stellae retraxerunt splendorem suum. 3.16  Et Dominus de Sion rugiet et de Ierusalem dabit vocem suam; et movebuntur caeli et terra, et Dominus refugium populo suo et fortitudo filiis Israel. 3.17  Et scietis quia ego Dominus Deus vester habitans in Sion monte sancto meo; et erit Ierusalem locus sanctus, et alieni non transibunt per eam amplius. 3.18  Et erit in die illa: stillabunt montes mustum, et colles fluent lacte; et per omnes rivos Iudae ibunt aquae, et fons de domo Domini egredietur et irrigabit torrentem Settim. 3.19  Aegyptus in desolationem erit, et Idumaea in desertum desolationis, pro eo quod inique egerint in filios Iudae et effuderint sanguinem innocentem in terra eorum. 3.20  Et Iuda in aeternum habitabitur, et Ierusalem in generationem et generationem; 3.21  et vindicabo sanguinem eorum, quem non relinquam impunitum; et Dominus commoratur in Sion.